יזם, ייסד וניהל אומנותית במשך 13 שנים את "פסטיבל תיאטרון קצר" בצוותא.

בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.

השתלם במשחק ובימוי ב H.B Studio בניו-יורק בסיוע מלגה מקרן אמריקה-ישראל.

בין ההצגות שביים: "הבלש העברי חוזר" מאת רותם קינן, "הלילה ה-12"  ו"המון רעש על לא כלום" מאת שקספיר, "אימפרוביזציה בורסאי" ו" הנשים המלומדות" מאת מולייר, "החשפנית" מאת ענת ברזילי, "3 ראשנים מנחל תנינים" מאת בנצי אידיסיס (ציון לשבח על בימוי בפסטיבל חיפה להצגות ילדים), "סוחרים" מאת עמית ארז, "דיסאינטגרציה 1994" מאת דודו בן זאב (פרס קיפוד הזהב), "אורזי המזוודות" ו"חפץ" מאת חנוך לוין.

 
בימים אלה רצה בתיאטרון הסמטה וברחבי הארץ הקומדיה שביים "מת על החיים" מאת רוני נוימן שזכתה בפרס ההצגה הטובה בפסטיבל אביב.
 

שחק עשרות תפקידים מרכזיים בכל התיאטראות בארץ.
שחק בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה רבות.
משחק בתיאטרון תמונע בהצגת היחיד "שפתיים צמודות" שכתב עמית ארז.
 

כמה מילים על פיתוח מחזות

/ שלום שמואלוב

תהליך כתיבת מחזה הוא תהליך מורכב, שראשיתו מתחולל בראשו של המחזאי, כשרעיון למחזה מבריק במוחו. במהלך כתיבת הגרסה הראשונה המחזאי עשוי להרגיש התרוממות רוח, משב סוער של השראה תוקף אותו והוא להוט "לשפוך" את כל האירועים ושלל הדמויות שבראשו על הדף. אבל מה קורה כשהסערה שוככת? בוקר למחרת סיום הגרסה הראשונה המחזאי עלול לקרוא את המחזה ולא להבין בעצמו מה עבר לו בראש כשכתב אותו. במקרה הטוב הוא יעז וייתן לחבר לקרוא את המחזה ובמקרה הפחות טוב המחזה ייגנז ויישאר במגירה.

כאן מתחילה העבודה של הדרמטורג בליווי הכתיבה. יכול להיות שיש במחזה רעיון מעניין, דמות מרתקת, דימוי בימתי מקורי או דיאלוגים טובים, ויכול להיות שעדיף שלא יישאר אפילו במגירה. כל כותב זקוק למשהו מקצועי שיגיב לו, שינהל איתו דיאלוג מפרה, שיעודד אותו וישתף אותו באפשרויות השונות בהן העלילה והדמויות יכולות להתפתח. כל מחזאי זקוק למשהו שיחדד את ראייתו ויעזור לו להבחין בין עיקר לטפל, שיצביע על חולשות ויעזור לטפח את הדברים הטובים. מחזה רציני, עמוק זקוק לכמה וכמה גרסאות עד שהוא בשל ומוכן לחדר החזרות.

יש שני סוגים של מחזאים: אלה שכותבים בעזרת ההשראה וכשהם מתבקשים לערוך שינויים ותיקונים הם נעשים טכניים ויבשים ואלה שמצליחים להיות יצירתיים בכל שלבי הכתיבה. מיותר לציין מי מבין הסוגים הם המחזאים הטובים. תהליך של מחקר וגילוי עשוי לעזור למחזאי להישאר עם הבערה היצירתית.