הפעם הראשונה שבה גיליתי עניין בדרמטורגיה הייתה כשהייתי בשנה ב' בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב ז"ל. המורה שלנו לפיתוח קול, שלמה בסן ז"ל, שהיה שותף להקמת הסטודיו, שחקן ובמאי, קבל מניסן אפשרות לביים שלושה מתלמידי שנה ג' במחזה "העלמה יוליה" מאת סטרינברג. שלמה הציע לי להיות עוזר הבמאי שלו. אני כמובן נעניתי בשמחה. לא היה לי דבר יותר קוסם, בשעתו, מאשר לבלות בחדר חזרות עם תלמידי שנה ג' הנערצים ועם שלמה שאותו הערכתי עד מאד. מכיוון שההצגה הייתה אמורה לעלות באותו ערב עם הצגה נוספת בביצוע שאר תלמידי שנה ג', ניסן התנה את העלאת ההצגה בכך שהיא לא תעלה על שעה. שלמה הטיל עלי את מלאכת קיצור המחזה ואני עטתי על ההזדמנות. לא הכרתי את המחזה לפני כן וכבר בקריאה הראשונה התאהבתי בו. השילוב הזה של המלחמה בין המינים והמלחמה בין המעמדות דבר אלי. ראיתי את עצמי בתור ז'אן המשרת המאוהב בגבירתו הצעירה והמפונקת. באותם ימים עבדתי לצורך פרנסתי בתור bellboy במלון הילטון בת"א, כך שפער המעמדות היה לי מאד מוחשי. דמיינתי את עצמי כז'אן בבגדי השרד הצבעוניים של המלון. חשקתי בנשים העשירות שהדיפו ריח משכר של בשמים יוקרתיים והיו לי פנטזיות שאני כובש אותן. במשך שבועיים קראתי את המחזה שוב ושוב עד שהכרתי כל משפט ופסיק אבל לא הצלחתי לקצר את המחזה מבלי לפגוע בו. להערכתי, אורכו של המחזה היה כשעה ורבע, כלומר הייתי צריך לקצר כרבע שעה ממנו, ואני לא הצלחתי לקצר ממנו אפילו דקה. התחלתי במקומות שבהם התיאורים נראו לי ארוכים רק שכל תיאור היה קשור במין שרשרת מופלאה לעוד ועוד חוליות שהופיעו במקומות שונים במחזה. כל דימוי הלך והתפתח, פשט ולבש משמעויות נוספות בהתאם לסיטואציות ולאירועים השונים. המחזה כולו הוא יצירה שהיא אריג מופלא עשוי שתי וערב שאם תנסה לפרום ממנו חוט אתה עלול לפרום את האריג כולו. גיליתי מחזאי מחושב מאד מצד אחד, ומאידך, סוער יצרי וסוחף. כל השמטה שנוגעת לפעולות או לדיאלוג המצוין בין הדמויות עלולה לפגוע באפיון הפסיכולוגי המורכב והמלא סתירות של הדמויות. הודעתי לשלמה שנכשלתי במשימה. בסופו של דבר, בכל זאת הייתה הצגה באורך של שעה. רק שלמה ואני ידענו איזה עוול אנחנו עושים למחזה. הניסיון הזה גרם לי להיכנס לקרביים של המחזה, גילה לי את גאונו של סטרינברג והעיר בי סקרנות גדולה לניתוח מחזות. אני מציע לכל מי שמתעניין בכתיבת מחזות לעשות את התרגיל הזה. לקחת מחזה של יוג'ין אוניל, ארתור מילר או טנסי וויליאמס ולנסות לקצר אותם. בהצלחה !